שלום לכם חברים שלי,

המון זמן לא כתבתי לכם בבלוג שלי, והסיבה היא שבחודשיים האחרונים הייתי שקועה בכתיבה של מדריך מיוחד להצלחה, שילווה בתקליטור שמע (CDבשפת העם), שיאפשר לכם להאזין למסרים שלי, ולהנות בהם גם בזמן הנהיגה או בשעה שאתם עסוקים בפעילויות שונות (הליכה, ניקיון של הבית וכדו').

פרטים בדבר המדריך אני מבטיחה לשחרר בקרוב... בינתיים אני יכולה לספר שהעיצוב הגראפי כמעט בסיומו ושניתן בהחלט לצפות למשהו שבהחלט ישנה את חייכם!

ונחזור לעניינו - היום אני כותבת לכם, מסר מיוחד שעוסק ב"עצמי" משום שהיום אנו חוגגים את יום הולדתה ה-63 של מדינתנו. והמילה הזו "עצמאות" הובילה אותי לחשוב על המסר הזה שאני רוצה להעביר לכולכם היום.

שואלים אותי כל הזמן, מה אני בדיוק עושה? ממה אני מתפרנסת? איך אני מלמדת אחרים לאהוב את החיים שלהם? ומה זה אומר להיות "מנטור להצלחה"?

על כך אני עונה שלפי השקפת העולם שלי - הצלחה נובעת מחיבור בין הרגשה שיש לנו כלפי עצמנו ומתוך אושר שנובע מבטחון לגבי מי שהננו, או במילים אחרות - זה מתחיל מ"כבוד עצמי".

קראתי פעם בספר "לחיות מתוך שמחה" שכתבה סנייה רומן, כי "כבוד עצמי ברמות הגבוהות נובע מכיבוד הנשמה. זה אומר לעמוד על הדברים שאתה מאמין בהם (אבל לא לשכנע אחרים להאמין בהם) ולפעול בדרך שתשקף את הערכים שלך". (זה הציטוט המדויק מהספר שלה ומשם גם לקחתי את הכותרת לפוסט הזה של היום).

שימו לב שכבוד עצמי הוא בעצם יישום של הערכים שאנו מאמינים בהם, ומתוך אינטגריטי (יושרה פנימית). על מנת להצליח חשוב שהחיים שלנו יהיו במתאם לערכים האלה, כי אם זה לא יקרה, לא יהי שם מספיק חופש ויכולת לפעול בהצלחה לאורך זמן.

למה אני מתכוונת? יש לי חברה טובה שלאחרונה שמעה ביחד איתי מרצה מסוים מטיף לקום מוקדם על מנת להספיק לעשות דברים, ולהיות יעילים יותר. מערכת האמונות והערכים של אותו מרצה היה שאנשים יעילים קמים מוקדם. לחברה שלי, ללא קשר לכמות הניסיונות שלה להקיץ השכם בבקר - זה לא התאים. היא שמה לב למעשה, שמערכת האמונות הזו שניסתה לאמץ לעצמה, לא התאימו לה כלל, ובמקום להרגיש יעילה, היא חשה תסכול רב.

בנוסף, יש לי חבר אחר שחשב לחיות במערכת יחסים "פתוחה" עם בת הזוג שלו, כי הוא פחד שאם הוא יבקש ממנה להישאר "מונוגמית" הוא עלול לאבד אותה. בפועל, זה היה בניגוד גמור למערכת הערכים והאמונות שהנחתה אותו- ובסופו של דבר היה זה מקור אכזב להתנגשויות רבות ולכאב, שהוביל לפרדה וצער עמוק אף יותר.

כלומר - כבוד עצמי, הוא משהו שדורש מאיתנו להגיע עם כוח פנימי ואמונה בדרך שלנו ולא מנקודת חולשה. משהו שדורש מאיתנו להיות נאמנים למערכת האמונות הכי אמיתיות והכי מושרשות שלנו, מתוך הכרה אמיתית במה שחשוב לנו, מבלי להטיל אחריות על אחרים או לאפשר להם לשלוט ברגשותינו ולכוון את דרכינו.

היתה לי מישהי שהגיעה לאימון אישי, וכל הזמן סיפרה לי על בן הזוג שלה, שהשפיל אותה וכעס עליה, והעליב אותה במשך שנים כלכך ארוכות. הכל היה סביבו, מה הוא חושב, מה הוא היה אומר, מה הוא מרגיש ואיך הוא היה מגיב? היא ניסתה לרצות אותו, וככל שניסתה הוא לא היה מרוצה, עד כדי כך שבכל פעם ששאלתי אותה "מה את רוצה?" היא לא ידעה להגיב, אלא במתאם לניתוח הרגשות שלו, ולא ברגשותיה שלה. אני בטוחה שזה משהו שכל אחת מאיתנו חווה לפחות ברמה היומיומית עם חברה טובה בשיחת חולין בבית קפה ולכאורה לא מדובר במשהו "רציני" שמצריך העמקה ב"אימון אישי", אבל תתפלאו לדעת שיש כאן בהחלט משהו להסתכל עליו - כי הדפוס הסה חוזר בעוד מקומות בחיים ולא רק בזוגיות.

ערך עצמי, לעומת זאת הוא משהו שנובע מהתחושות שלנו.זה לשים לב כיצד אני מרגישה מבלי לנסות להוכיח משהו לאחרים, מבלי לנתח את הרגשות שלי או את התחושות שלי, שוב ושוב. ברגע שאדם מעריך את עצמו- הוא מסוגל לפעול באופן ולהרגיש טוב עם עצמו ולהיות "שלם". לא מדובר דווקא על עבודה קשה או על הישגים חומריים או על ציונים גבוהים או על התקדמות מטורפת בעבודה, אלא על הקצאה של זמן למנוחה, עשיית מה שחשוב לך, מתוך שקט ושלווה פנימית.

זכרו שכאשר אתם מכבדים את עצמכם - אחרים יכבדו אתכם!

כשתקפידו על כבוד וערך עצמי, אחרים יכבדו אתכם ואת הרגשתכם ולא תהיה להם כל אפשרות לשלוט ברגשותיכם. אולם, הקפידו לא לעשות דברים באופן שפוגע בזולתכם וגם אם נפגעתם ממישהו או ממישהי, זכרו שתמיד ניתן להעיר להם באופן שאומר "אני חש פגוע משום ש..." ולא להטיח בהם האשמות ולהגיד "פגעת בי!".

לפני שאסיים, ברצוני לומר כי "הערכה עצמית" היא הידעה שאנחנו יכולים לבחור ברגשות שלנו. לבחור להיפגע או לבחור להרגיש טוב. לבחור לכבד אחרים גם אם לא תמיד יש תחושה שהם מכבדים אותך, וכן יכולת הבחירה להביא אהבה וחמלה לאותם מקומות, במקום כעס ופגיעה.

דעו לכם שככך שתכבדו אחרים - זה יחזור אליכם כמו בומראנג, ולהפך... אם אתם בוחרים להיפגע, שאלו את עצמכם, האם שידרתם למי שניצב מולכם, גם בלי לשים לב, סוג של קוצר רוח? התרעמות? אנרגיה שלילית? האם העברתם מסר שהוא משעמם אתכם או מטריח אתכם?

קל לכבד את מי שמכבד אותנו - זה ברור, אבל האתגר האמיתי הוא לכבד את עצמי ולהעריך את עצמי גם כשהחברה מסביב לא עושים את זה. לאחרונה היה לי ויכוח עם חבר קרוב, והרגשתי שהוא לא מעריך אותי מספיק. תחת האפשרות לכעוס עליו ולשחרר זעם (למרות שהייתי קרובה לשלוח לו מייל עם המסר שאינו משתמע לשתי פנים), בחרתי לסלוח לו, לשחרר צורך שלי (גם אם חבוי ובלתי מודע) לקבל ממנו אישרור על החברות ביננו ועל הידיעה שהוא יודע שפגע בי - ובחרתי לשחרר את העניין. ברגע שעשיתי זאת, התחילה אצלי צמיחה חדשה והישגים הגיעו ממקומות בלתי צפויים. הבנתי שאישור ממנו לגבי החברות שלנו, או לגבי ההשגים שלי- שולל ממני את הכח שלי אל מול עצמי. הבנתי שעלי לקחת "עצמאות" על הבחירות שלי ושבידי הכוח לשנות את המציאות שלי.

אני מזמינה אתכם לשחרר את הצורך באישור מהסביבה, את הצורך לקבל הכרה או תוקף מאחרים כפי מה שאתם מרגישים מבפנים. תאהבו את עצמכם. האמינו בעצמכם, את האמת הפנימית שלכם ויחד עם זאת גלו חמלה ואמפתיה לסובבים אתכם.

חג עצמאות שמח לכולכם.

ליז קשקש, מנכ"לית
"ללמוד להצליח"